כוחה של תמונה וקצת על פרופורציה - חלק 2
(חלק 2 מתוך 2)
2. פרופורציה: במקרים רבים אני אומר וכותב: "קח/י דברים בפרופורציה כי מה שקורה לך קורה לכולם, השאלה היא מה את/ה עושה עם זה?".
לאחר מבט בתמונות הללו ניתן לומר בביטחון רב: "קח/י דברים בפרופורציה כי מה שקורה לך, זה כלום לעומת מה שקורה לאחרים ברחבי העולם - אז מה בכל זאת, מה את/ה עושה בקשר למצב שלך?".
אין ספק, לא פשוט לחיות בארץ עם איומים מבית ומבחוץ, עם מיתון, עם שסעים מעמדיים וחברתיים...
עם זאת, כדאי לזכור מספר דברים:
א. "הזכות" להתלונן אינה שמורה לך בלבד...
ב. קרוב לוודאי שתמיד יהיו מקומות בעולם שסובלים יותר ממך אז תפסיק לרחם על עצמך, ואם את/ה עדיין מתעקש/ת על כך שדווקא את/ה בתחתית - אז תפסיק/י לרחם על עצמך, כי זה אומר שמכאן את/ה יכול/ה רק לעלות למעלה!!
ג. זה הזמן להיפטר כמה שיותר מהר מההרגל להתלונן על מה מר מצבך, אני ממליץ לך על זה פשוט מפני שעוד לא ראיתי אדם שמצבו השתפר פלאים בעקבות תלונותיו...
3. הסיפור האמיתי: באחת התמונות של עודד בליליטי ישנו ילד המשחק עם מטוס נייר, בתמונתה של אליס סמיטס מצולמת הילדה שהיא לבושה בשימלה לבנה.
אפשר שלא להסכים איתי, אך אני חושב שהילדה מלאת תקווה והילד הקטן לא שכח את הנאות החיים.
ילדה שאינה רואה עתיד ובוחרת לחשוב רק על התנאים בהם היא נמצאת - מה הסיכוי שתקדיש מחשבה ללבוש שימלה לבנה?
ילד הבוחר לראות סביבו רק את הנזק והמוות שנגרם כתוצאה מרעידת אדמה - מה הסיכוי שיקדיש כמה דקות אפילו, למשחק במטוס מנייר?
במקומות הללו ובמקומות אחרים בעולם בהם יש זוועות שלא ניתן לתאר ישנו גם שביב של תקווה, מידי פעם מתגנב לו גם חיוך, חלום ושאיפות.
מתי פעם אחרונה בחרת להסתכל על החלומות שלך? להסתכל על המציאות אליה את/ה שואף/ת?
ישנם אין ספור סיפורים על אנשים שעשו את הבלתי יאמן תחת נסיבות בלתי אפשריות.
מה אפשר לעשות?
המצב שלך לא ממש רע כפי שניתן לראות מהתמונות לעיל, על-כן יש לי שתי בקשות בלבד:
1. הפוך את החלומות והשאיפות שלך למציאות, קבע/י לעצמך מטרות. זה ברור שזה אפשרי ולו רק בגלל העובדה שאנשים לפניך עשו את הבלתי יאמן תחת נסיבות בלתי אפשריות.
אם יש לך קושי לעשות זאת - זה הזמן לחזור לתקופת הילדות שלך. כפי שנאמר לילדים יש חוזק ואנרגיה גדולה לעשות הכל.
זה הזמן לחזור לילדות שלך, לתקופה שהמילה ציניות לא הייתה קיימת והעולם היה קטלוג ממנו אפשר לבחור את כל מה שעולה על דעתך, לתקופה שהמילים יצירתיות ודמיון היו שם המשחק!
2. ספר/י על התמונות הללו לקרובים לך.
ספר/י לאחרים על מציאות חייהם של חלק מהילדים ברחבי העולם.
ספר/י לאחרים על מקומות בעולם שהופכים את הארץ שלנו לגן עדן.
בקש/י מהם להעלות את המודעות בנושא ולספר לקרובים להם על שקראת כאן.
בקש/י מהם לראות בתמונות לא רק את הכאב, כי אם גם את התקווה והפרטים הקטנים בתמונות כאן.
מי יתן והתמונות הללו יהיו במהרה נחלת העבר.
אתר יוניסף ישראל (נפתח בחלון חדש)
---
לקבלת עדכונים מיד כשמתפרסם מאמר חדש: הרשמה לניוזלטר - נפתח בחלון חדש
חזרה למגזין על סדר היום
למאמר הבא: על התלהבות וביצוע
למאמר הקודם: ההחלטה לא להחליט
