מגיע לך

המאמר מאמר עמדה שנכתב בעקבות גל אירועי המחאות בשנת 2011.

מטרת המאמר היא להציג חלופה כנה, ישימה ומוכחת למצוקת יוקר המחייה בארץ – כהמשך למחאות השונות במגוון תחומים.

הקדמה

אין ספק, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה במחירם של מגוון מוצרים, עלייה שאפשר להרגיש כמעט בכל מקום על פני הגלובוס.

באופן כללי ניתן לומר כי ישנם לא מעט תהליכים ותמורות שאחראים לעליית המחירים, זאת בנוסף לגורמים נוספים שמשאירים לנו פחות כסף בכיס וברצוני להתמקד בקבוצה מסוימת:

הדברים שיש לנו שליטה עליהם.

כן, אין דרך אחרת לומר זאת – לכל אחד מאיתנו יש חלק בעליית המחירים בשנים האחרונות (כחלק מהתמונה הכוללת כמובן), ובעובדה שנשאר לנו פחות כסף בכיס.

דוגמאות? בבקשה:

אם אתה מסכים לקנות קוטג' ב- 7 שקלים – יש לך חלק בעליית המחירים.

אם את מסכימה לשלם מחיר מופקע על שיחות בסלולר – יש לך חלק בעליית המחירים.

אם משפחה בוחרת לקנות בית (או עגבנייה לצורך העניין) במחיר חסר פרופורציות, במקום לחפש אלטרנטיבות – יש לה חלק בעליית המחירים.

אם אנחנו כציבור לא נוקטים בצעדי עונשין אקטיביים כנגד טייקון שמציע לעשות *תספורת למחזיקי אגרות החוב שלו (כספי הפנסיה של הציבור) – יש לנו פחות כסף בכיס...

*תספורת – הכוונה לוויתור על חלק מהחוב שחייבים בעלי המניות בחברה כלפי אותם אנשים שנתנו להם הלוואה- מחזיקי אגרות החוב.

הנה הצד השני (והחיובי) של המטבע: אם אתה גרמת לעליית המחיר, אתה גם יכול להוריד אותו.

מגיע לי!

מגיע לך ליהנות ממחירים שפויים בענף המזון.

מה עם האפשרות לגור בדירה בלי לפשוט את הרגל? גם זה מגיע לך.

האפשרות לקבל מחברת הסלולר שלך מסלול שיחה פשוט, זול, וכזה המבוסס על כמות השיחות שלך בפועל ולא על חבילת דקות או שירותים שאתה לא עושה בהם שימוש? גם זה מגיע לך.

מגיע לך קבל את התמורה המלאה לאגרת החוב שרכשת מבלי שטייקון כזה או אחר יתנער מתשלום הריבית והקרן ש... שמגיע לך.

בפועל, זה לא קורה ו... גם זה מגיע לך!

תרבות ה- "מגיע לי!" חזרה כבומרנג ללקוח הישראלי.

מגיע לך לקבל את כל זה ואין ויכוח על כך.

השאלה היא מצד אחד כמה אתה מוכן לשלם (ולרוקן את כיסך) בעבור כל זה, ומצד אחר כמה אתה מוכן לוותר / לקצץ איפה שכואב (ואפשר) עכשיו - כדי לקבל מחיר סביר אחר-כך, כדי להחזיר את השפיות למערכת.

אז מה המהלך הבא?

מחאה!

מחאה עכשיו! (ואחר-כך?)

נפל דבר בישראל, לאחר שנים רבות העם היושב בציון יצא לרחובות.

אולי זו הכיכר במצריים או רחובות לוב הם שהציתו את הרצון לעשות מעשה, אולי נמאס למר וגברת ישראלי שיותר ויותר ידיים שולחות יד לכיסים שלהם, אולי זה העיתוי והשילוב בין כל הגורמים יחדיו...

מחאה היא דבר מבורך!

מחאה היא אחד הביטויים המובהקים והחשובים ביותר בחברה דמוקרטית.

מחאה יכולה להניע לפעולה.

מחאה יכולה גם לגווע בקול ענות חלושה אם לא יהיה לה המשך בפן המעשי – בשינוי ההרגל הקיים.

חשוב מכך, הזמן עובד כמעט תמיד לרעת יוזמי המחאה ואלו שהצטרפו אליהם:

- הזמן מביא איתו שחיקה ואדישות.

- עד מתי המחאה תישאר אייטם תקשורתי ותקבל זמן מסך? עד האייטם הבא כמובן...

- אם מדובר בקבוצה גדולה ללא ארגון, מטרות קונקרטיות או הנהגה מסודרת, עם הזמן יעלו על פני השטח חילוקי דעות שעשויים לגרום להחלשות הקבוצה כולה.

בהתחשב במרכיב הזמן שפועל מנגד ופועל יוצא מכך – היכולת להמשיך את המחאה לאורך זמן, משולה המחאה שהיא מחאה בלבד ל- "מצעד התלונות היומי" בשיחת חולין בין אנשים, הסובבת סביב גורלם המר – רק בקול גדול והמוני יותר.

למה הדבר דומה?

תאר לעצמך את התמונה הבאה:

יולי / אוגוסט... חם! לא סתם חם, בוער!!

אם פלוני יאמר "כמה חם!!!!!" או יתלוש מלוח השנה את החודשים הללו מה יקרה?

הוא ימשיך להזיע...

מה יקרה אם הוא יפעיל בנוסף מאוורר?

עכשיו כנראה ניתן יהיה להרגיש בשינוי (אפילו קטן) לטובה.

אז מה אפשר לעשות כהמשך למחאה ומה הפעולות הנדרשות על מנת להוציא ממנה את המיטב?

להקדים תרופה למכה (או לקצץ איפה שכואב)

מדובר בפעולות שלא תלויות באמצעי התקשורת, גם לא בפוליטיקאים.

מדובר בפעולות המקיפות אנשים רבים אך לא דורשת הנהגה או התארגנות מיוחדת.

מדובר בפעולות שבאופן יחסי, קל לעשות אותן לאורך זמן.

כבד עליך ההוצאות בסלולרי?

דבר פחות, קנה מכשיר מחנות פרטית שלרוב מחיריה נמוכים ממחירי החברות הסלולרית ולא פחות חשוב, שתף את הסובבים אותך ברעיון.

מחירו של מוצר מסוים בסופר עולה?

אל תקנה, קנה תחליפי זול ממנו, זה הזמן לנסות מוצר אחר ולא פחות חשוב, שתף את הסובבים אותך ברעיון.

תשאיר יותר כסף בכיס שלך.

שאל את עצמך:

מתי הייתה הפעם האחרונה שעברתי על רשימת החיובים בכרטיס האשראי?

מה יקרה אם אגלוש במהירות קצת יותר איטית וזולה באינטרנט?

האם יצאו מסלולים טובים/מתאימים לאופי הצריכה שלי בטלוויזיה, בטלפון?

האם ניתן להעביר חלק מהוראות הקבע בבנק לכרטיס האשראי ובכך לבטל עמלות?

מה בדבר להוציא בתחילת כל חודש סכום קבוע במקום למשוך כל כמה ימים כסף מהכספומט?

טייקון לא מחזיר חובות?

אל תקנה ניירות ערך שלו עד החזר החוב.

קרן פנסיה / השתלמות או ביטוח המנהלים שלך מושקע בניירות ערך שלו?

זה הזמן לבדוק ולעבור לקרנות של חברות אחרות שלא משקיעות – חשוב מה זה יעשה למוסר התשלומים של הטייקונים אם אתה, חבר שלך, חבר שלו, דודה שלו ואמא שלה יעשו את זה...

החברות הגדולות עושות בך כרצונן?

אין זמן מתאים יותר לקניית מוצרים (היכן שהדבר ניתן) מעסקים קטנים.

קוראים לזה לקצץ איפה שמכאיבים לך, לקצץ איפה שכואב למי שמכאיב לך.

קוראים לזה יצירה אקטיבית של תחרות על ליבו של הצרכן.

קוראים לזה מחאה אפקטיבית עם שיניים שלא תלויה בדבר פרט לעצמך ולאנשים הקרובים אליך.

לאורך זמן קוראים לזה שינוי תפיסתי של התנהלות והוא חזק יותר מכל פוליטיקאי , אמצעי תקשורת או מחאה בלבד.

סיכום

אחזור ואדגיש את שכתבתי בתחילת המאמר.

כמדינה שהיא חלק מהשוק החופשי אנו חשופים למגוון השפעות מבחוץ, חלקן משפיעות עלינו לרעה.

ברור גם לכל כי ברמה המדינית יש הרבה מה לעשות ולתרום בתחום החקיקה והרגולציה - את מעט הפירות בנושא זה ניתן לראות במשרד התקשורת ברשות השר כחלון ואנשי משרדו.

יותר קל להתלונן, יותר נוח לבכות על גורלך המר – אם כי קרוב לודאי שהתוצאות של מהלך כזה לא ישביעו את רצונך.

תירוצים ל- "למה לא?", לא חסר – זה מה שעשינו עד עכשיו לא? :)

אני בטוח כי ניתן למצוא בקלות תירוצים סיבות ו"הוכחות" - מדוע הכתוב כאן "לא רלוונטי", "מנותק מהמציאות" וכו'.

כאן בדיוק טמון ההבדל בין אדם מצליח לכל אדם אחר, זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שבחרתי לכתוב את המאמר במסגרת האתר הזה:

הצלחה דורשת יוזמה לגבי הדברים שיש לך שליטה עליהם (להבדיל ממרירות על דברים שאין לגביהם שליטה).

הצלחה דורשת משמעת עצמית, נחישות ושיקול דעת.

הצלחה מורכבת בין היתר מרצון, הצבת יעדים ו... פעולה!

הפעולה הזו שנקראת – "לקצץ איפה שכואב" צריכה להיות המשך ישיר וטבעי, אם יורשה לי להוסיף, לגל המחאות הפוקד את ישראל בעת הזו.

בכוחה של פעולה זו ליצור חלוקה מחדש של מאזן הכוחות, שעיקרה מעבר של כוח השפעה להיכן שהוא צריך להיות – כלל הציבור.

לא מדובר בחרם, מדובר בהטמעה של הרגל בהתנהלות היומיומית שלנו, הרגל שישחרר אותנו מהתלות בחסדם של פוליטיקאים, תלות בזמן המסך באמצעי התקשורת, ותלות מכאלה המנסים לנצל לרעה את אבני היסוד של הדמוקרטיה והכלכלה החופשית – לא פחות מכך.

מה ההחלטה שלך?

להטמיע את הפעולה שנקראת "לקצץ איפה שכואב" עכשיו כדי לשפר את עתידך?

או

להמשיך לשלם ולהתלונן עכשיו כדי שתוכל להמשיך ולהתלונן בעתיד?

תהיה הבחירה אשר תהיה, זכור את צמד המילים הבא כשתביט בתוצאות ההחלטה שלך:

מגיע לך!

---

לקבלת עדכונים מיד כשמתפרסם מאמר חדש: הרשמה לניוזלטר - נפתח בחלון חדש

חזרה למגזין על סדר היום

למאמר הבא: המחשבות שלנו

למאמר הקודם: לבחור את החברים שלך

הרצאות וידאו

פיתוח אישי - הקורס המרכזי