לטעות, לקחת סיכון ולעודד יצירתיות
הכותרת שבחרתי להרצאה הזו היא לעיתים בדיוק החוליה החסרה בדרך להצלחה, בכל תחום.
במהלך ההרצאה יעלה הסיפור הבא:
מורה אחת שעקבה אחרי ילדה צעירה שלא ממש "הסתדרה" בלימודים, ומנגד פרחה בשיעור ציור, ניגשה אליה ושאלה אותה במהלך שיעור הציור: "מה את מציירת?".
ענתה הילדה: "אני מציירת את אלוהים!".
השיבה לה המורה: "אבל איך? הרי אף אחד לא יודע כיצד נראה אלוהים?".
על כך השיבה לה הילדה: "עוד דקה הם ידעו.." :)
איך מתפוגגת לה היצירתיות כשאנו מתבגרים?
לאן נעלמת היכולת שלנו כילדים לקחת סיכון בלי להתחשב במילים כמו "אבל אם", "מה יקרה" ו- "אולי"?
מה תפקידה של מערכת החינוך (ושל ההורים) בכל הסיפור הזה?
ההרצאה הבאה מוקדשת לנושאים הללו.
בעזרת הרבה הומור, כריזמה ויכולת רטורית יוצאת מין הכלל, מציג סר קן רובינסון את תמונת המצב נטולת היצירתיות, הדמיון והרצון לפעול "על בטוח" - כפי שהיא משתקפת בחיינו כמבוגרים, יחד עם לא מעט תובנות בנוגע לסיבות "שמכוונות" אותנו לפעול כך.
הרצאתו זו של סר קן רובינסון, שעמד בשנת 1998 בראש הועדה המייעצת בנושא יצירתיות, תרבות וחינוך לממשל הבריטי, וקיבל תואר אבירות בשנת 2003 על פועלו בתחום - נרשמה כאחת ההרצאות המוצלחות ביותר שהופצו ברחבי הרשת מבית היוצר של TED, כשמשפט המפתח בחלק גדול מהבלוגים היה: "כולם צריכים לראות את זה".
נותר לי רק להצטרף לאותם אלה שחלקו מחמאות, ולהזמין אותך לצפות בהרצאה:
כמה תובנות לאחר ההרצאה:
ישנן כמה שאלות חשובות שמומלץ לשאול בעקבות ההרצאה הזו:
בפן האישי (בסולם של 1 עד 10):
עד כמה אני מוכן/ה לקחת סיכון / לנסות? (בקריירה, בזוגיות, בעסק וכו') או בניסוח אחר – בכמה מהסיטואציות בחיי הלכתי על בטוח?
עד כמה אני מפחד/ת לטעות?
עד כמה אני עושה שימוש בדמיון במהלך היום? (לפתרון בעיות, להפתיע את בן/בת הזוג וכו')
אם יש לך ילדים, זה הזמן לחשוב כהורה איזה חלק יהיה לך בתשובות הללו, כשהבן או הבת שלך ישאלו את עצמם את אותן השאלות...
האם כהורים אנחנו מטפחים את הכישרון האמיתי שלהם, או שמה אנו מטפחים את הכישרון שאנחנו רוצים שיהיה להם?
עד כמה טיפוח הדמיון תופס חלק מרכזי בחינוך הילדים שלך?
אם אתה בעל עסק עצמאי או נמצא בעמדת ניהול מומלץ לשאול שאלות כגון:
עד כמה אני גמיש (היכן שאפשר) עם העובדים שלי, בכל הנוגע לטעויות בעבודה?
האם אני מעודד את העובדים לחשיבה יצירתית בכל הנוגע לפתרון בעיות?
איך אני מגיב כשעובד מציע רעיון "משוגע"?
בהרצאה מצטט רובינסון את פיקאסו באומרו: "כל הילדים נולדים אמנים, הבעיה היא להישאר אמנים כשגדלים".
אין זה משנה כלל מה גילך.
כולנו אמנים בתחומי ההתעניינות שלנו.
בכולנו מסתתר ילד סקרן.
יצירתיות ודמיון הם הצבע שהופך את החיים למלאים ומרתקים, הם המימד הנוסף שמציג את הדברים בצורה שונה, הם החוליה שמביאה להצלחה בכל תחום.
החדשות הרעות הן שכמעט כולנו עברנו דרך המערכת הזו שמסרסת דמיון ויצירתיות, מי יותר ומי פחות.
החדשות הטובות הן שבעזרת מודעות לנושא וגישה מתאימה, אפשר לטפח חזרה את היכולת הזו, ולא פחות חשוב מכך – להקרין אותה הלאה לסובבים אותנו.
---
לקבלת עדכונים מיד כשמתפרסם מאמר חדש: הרשמה לניוזלטר - נפתח בחלון חדש
:המשך גלישה באתר
להרצאה הבאה
להרצאות קודמת
קבלת החלטות | התנהגות לא רציונאלית
